<h1>שאילתות פרשת שמות שאילתא ל"ט</h1>
<h2>דף ט.</h2>
ואמור רבנן [כתובות ס"ז:] יתום שבא לישא אשה שוכרין לו בית ומציעין לו מטה ואחר כך משיאין לו אשה שנאמר די מחסורו אשר יחסר לו לו זה אשתו שנאמר אעשה לו עזר כנגדו וכל מאן דלא צריך ודחיק ציבורא גרמא ליה מילתא ואזיל וכל מאן דאית ליה ומיעני ומיצטריך לבריות כדתנן [סוף פיאה] כל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו מת מן הזקנה עד שיבוא לידי כן ות"ר [כתובות ס"ח.] המסמא את עינו והמצבה את כריסו והמקפח את שוקו אינו נפטר מן העולם עד שיבוא לידי כן ואמור רבנן כי אתי לקמן עניא למיתן ליה צדקה הואיל ואיכא רמאי בדקינן ליה ברישא והדר יהבינן ליה. ברם צריך הני מילי היכא דבעי למילי אחרנייתא כגון לדירתא או לאיתקוני דמעיינינן ביה היכא דבעי ליתזוני אי נמי לבישה וכסוייה מי משהינן ליה אי לא כיון דאיכא רמאי אפילו להנך נמי צריך בדיקה או דילמא הני לא צריכי בדיקה כסות הא מיתחזי דמבזי מזוני נמי משום חיי נפש ולא משהינן ליה לבדיקה ת"ש [ב"ב ט'.] דאמר רב הונא בודקין למזונות ואין בודקין לכסות איבעית אימא סברא איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא הא מיתחזי דקאי ערום מזוני לא ידעי אי כפין אי לא כפין איבעית אימא קרא כי תראה ערום וכסיתו כסהו לאלתר התם כתיב הלא פרוש לרעב לחמך בדוק ותן לו ר' יהודה אומר בודקין לכסות ואין בודקים למזונות איבעית אימא סברא איבעית אימא קרא איבעי' אימא סברא הכא חיי נפש איבעי' אימא קרא דכתיב הלא פרוש לרעב לחמך פרש לאלתר הכא כתיב כי תראה ערום וכסיתו לכשיראה לך תניא כותיה דרבי יהודה אם אמר כסוני בודקין אותו פרנסוני אין בודקין אותו.
